המרגשים
מצדה – עם הסיפור המיתולוגי או בלי, על שביל הנחש או לא, אין ספק שמצדה – החל בדרך אליה ועד לנוף הנשקף ממרומה היא פנינה מדברית מרחיבת לב. יש פה אפילו סיכוי לא קטן לאהדה ציונית.
הגנים הבהאים – גם אם יש כאלה במדינה ממנה הגיעו האורחים, הגנים הבהאים בחיפה הם מהיפים שיש. יש שם שילוב מנצח לגמרי של ים כחול הרחק באופק, מקדש מרהיב וכמובן דשא ירוק. והרי של השכן תמיד ירוק יותר, אז כבר נרשם לכם ניצחון.
האורבאניים
באוהאוס תל אביב-יפו – תל אביב בכלל, ושדרות רוטשילד והעיר הלבנה בפרט – להגיע לישראל בלי לעשות סיבוב בתל אביב זה כמו לא להגיע, בינינו. אומרים שאפילו הבירות האירופאיות הגאות ביותר, עושות כבוד לעיר הזו שיש בה שילוב משובב נפש של ארכיטקטורה ייחודית, ריכוז קולינריה מהמשובחים בעולם, שופינג נפלא וקיץ שלא נגמר. ואם מצרפים לכל הטוב הזה גם את יפו, שוק הפשפשים וטיילת הרברט סמואל – זה בכלל שיחוק.
העיר העתיקה, ירושלים – אפשר גם לקפוץ לכותל, בעיקר כי נדמה שמדובר בספוט שאין אדם בעולם שלא מכיר אותו, אבל גם להסתפק בסיבוב בסמטאות הקרירות והצבעוניות כל כך של העיר העתיקה זה יופי. שוק תמיד גונב את ההצגה, לא כל שכן כשמכל אבן ופינת רחוב מציצה ההיסטוריה בהתגלמותה. רק לא לשכוח חומוס ובייגלה עם זעתר!
אלה עם המים
חוף דור, שמורת הבונים – זהו אחד המקומות המקסימים בארץ שלא בטוח בכלל שאנחנו מוקירים מספיק. משטחי הצדפים, הצמחייה, המפרצונים, המערות, האפשרות לטיול על החוף שמרגיש כמו לא מכאן ובכל זאת כל כך כן. מתאים, אגב, לחורף ולקיץ כאחד.
ים המלח – עוד קסם שאנחנו לא, למרבה הצער הגדול, לא מעריצים מספיק אבל גם כזה שהפך כבר מזמן למותג עולמי. כן, אין עוד כזה בעולם משום בחינה ואין מצב לוותר לאורחים על סיבוב שוויץ שם. בוץ חובה!
הטבעיים
המכתשים – לא רחוק משם ממוקם אחד הפלאים שלנו, הלוא הוא חבל המכתשים (שם זמני). רמון, הקטן והגדול מרהיבים כולם יחד למרות שאפשר גם לבחור באחד. קפיצה למצפה רמון ועליונת להר גמל היא כל מה שצריך כדי לספר בלי מילים כמה מופלאה הארץ הזו.
מערת שורק – תתפלאו, אבל מדובר באחת ממערות הנטיפים היפות בעולם. היא לא עצומה אבל נותנת את כל כולה מהיבט גיאולוגי וחווייתי כאחד. מה גם שסמוך לה נמצא אחד הכבישים היפים בארץ (בין צומת אשתאול לעין כרם) עם אלף גוונים של ירוק.